ג'ודו

ג'ודו היא אומנות-לחימה יפנית, שעל אף שהיא בת פחות מ-150 שנה היא מבוססת על אומנויות-לחימה קמסורתיות בנות מאות בשנים. הג'ודו היא אומנות-לחימה מאוד פיסית והעבודה בה נעשית לרוב בצמוד לבן-זוג\יריב. היא דורשת מאמץ גופני רב, לפחות בקרבות ובתחרויות. הג'ודו מתורגלת לרוב כספורט תחרותי (ואולימפי), אולם יש גם סגנונות ג'ודו מסורתיים בהן אין דגש על הצד התחרותי.

ג'ודו- אומנות-לחימה יפנית מסורתית

אימוני הג'ודו מאופיינים בלימוד ותירגול של הטלות, נפילות, גילגולים, ריתוקים, אחיזות והפלות. בעיטות מכות ואגרופים אסורים בתכלית האיסור בג'ודו. על אף האופי התחרותי של הג'ודו, בשיעורים שמים דגש רב על פיתוח הרוח הספורטיווית של כבוד הדדי לא פחות מאשר על פיתוח רוח-הלחימה.

שעורי הג'ודו מתאימים לגברים ולנשים ועשויים להתאים למבוגרים. מרבית קבוצות המבוגרים מורכבים מתלמידים ברמות מתקדמות שלמדו בצעירותם ג'ודו וחזרו להתאמן. האופי האינטנסיבי של האימונים, ההטלות החוזרות ונישנות על המיזרון, וקרבות עם אנשים שמצד אחד מנסים להפיל אותך למזרון ומצד שני מנסים להימנע מלהיות מופלים בעצמם הם כר פורה לפציעות ולכאבים. בחורים צעירים וחסונים מתמודדים בקלות עם פציעות ומחלימים מהר, אך מבוגרים יותר מתקשים להתמודד באותו אופן. למבוגרים המעוניינים להצטרף לקבוצת ג'ודו כדאי לבדוק את אופי השיעורים- האם הם עם אופי תחרותי או יותר לכיוון המסורתי.

שיעור ג'ודו טיפוסי- תירגול הטלות, הפלות וריתוקים