היאבקות

היאבקות היא אולי אמנות-הלחימה העתיקה בעולם, ויש עדויות להיאבקות במצרים הפרעונית ובתנך ("ויאבק איש עמו עד עלות השחר"). בה נעשה שימוש בהתגוששויות, אחיזות ולפיתות שונות. היאבקות היא שם כולל להתגוששות, אחיזות ולפיתות שונות ובהקשר של היאבקות כאומנות הלחימה היא מתורגלת באופן ספורטיבי (אפילו כענף ספורט אולימפי). יש לציין שישנה גם היאבקות "מקצועית" שהיא שם גנרי למופעי בידור בהם מוצגות תחרויות היאבקות מבוימות. לחצו כאן לקריאה נוספת אודות אומנות-הלחימה היאבקות או כאן לקריאה נוספת (באנגלית) על היאבקות.

ההיאבקות נחלקת לשני סגנונות עיקריים: היאבקות חופשית והאבקות יוונית-רומית. שני סגנונות ההיאבקות דומים למעט ביחס לתפישות של היריב מתחת לגובה המותניים והשימוש ברגליים למטרת ריתוק היריב (בהיאבקות החופשית תפישה מתחת למתוניים מותרת, ובהיאבקות יוונית-רומית היא אסורה). הבדל זה צובע את אופי הקרב באור שונה לחלוטין ביחס למנח הגוף של שני המתמודדים- בסגנון היווני-רומי מנח הגוף של שני היריבים הוא זקוף, ובהיאבקות חופשית מנח הגוף שלהם דומה למצב של כריעה כשידיהם כמעט ונוגעות בקרקע.

המתאבקים לובשים בגדי גוף צמודים (כחול או אדום להקל את ההבחנה בתחרות) בכדי למנוע תפישות של הבגד, (בניגוד לג'ודו). חוקי ההיאבקות אוסרים חבטות, אגרופים ובעיטות (סוגי סטרייקינג למיניהן) ומתירים אחיזות, הטלות, תפישות גוף, ומשיכה והדיפה של היריב. ניצחון בתחרויות היאבקות מתקבל ע"י ריתוק הכתפיים והשכמות של היריב למזרון למשך מספר שניות או ע"י תרגילים שונים ושליטה במהלך התחרות.

ההיאבקות היא אומנות-לחימה תובענית מאוד מבחינה גופנית, והיא דורשת שילוב של כוח פיזי רב וסיבולת-לב-ריאה. אימוני ההיאבקות מאופיינים באימוני כח, הרמת משקולות, תירגולי טכניקה (לפיתות, הטלות, אחיזות וכו') ואימוני ריצה המאפשרים את המאמץ הנדרש במהלך הקרבות האינטנסיוויים.

האתר הרישמי של איגוד ההאבקות בישראל.

היאבקות- אומנות-לחימה מערבית מודרנית