האומנויות הלחימה הסיניות הן מאוד עתיקות. הן מתוארכות עד לשושולת קיסרים בת יותר מ-4,000 שנה. המקור של אומנויות-הלחימה הסיניות משוייך לצורכי הגנה-עצמית וצרכים צבאיים, אולם מאז הן עברו שינויים רבים ושילבו בתוכן אלמנטים רבים של רפואה סינית, שיפור הבריאות ומוטיבים רוחניים ופילוסופיים.
סגנונות אומנויות הלחימה הסיניות העיקריות המתורגלות כיום הן בג-ווה (Bagua), איגרוף שיכורים (Drunken boxing), טופר-נשר (Eagle-claw), חמשת-החיות (Five animals), סגנון הקוף, הגמל שלמה, העגורן, ווינג-צ'ון (Wing Chun) וטאי-צ'י-צ'ואן (Tai Chi Chuan), המכונה בקיצור טאי-צ'י.
אומנויות-הלחימה הסיניות משתמשות באנרגיות פנימיות
אומנויות-הלחימה הסיניות החלו לצבור פופולאריות בין-לאומית עם סיום מלחמת האזרחים ב-1949. מורים רבים ברחו אז מסין ולימדו את הקהילות הסיניות בטאיוואן ובהונג-קונג, אך עם הזמן החלו ללמד גם תלמידים מערביים. בתוך סין התירגול של אומנויות-הלחימה הקלאסיות לא התקבל בעין יפה, והן נאלצו לעבור שינויים עמוקים ומקיפים בכדי שיותאמו לדוקטורינת המפלגה, כך שיותאמו למה שכונה "אומנויות-הלאום". כמו כן נוסד סגנון וושו (Wushu) אחיד בעל קאטות סטנדרטיות, סילבוס שיעורים מובנה ומבחנים סטנדרטיים הנחשב כספורט-ראווה. כיום גם הוושוו וגם שיטות הלחימה הקלאסיות (העתיקות) מתורגלות ומעודדות ע"י הממשלה הסינית.
אומנויות-הלחימה הסיניות משתמשות באנרגיות פנימיות
אומנויות הלחימה הסיניות נחלקות לשתי גישות שונות- הגישה הפנימית או הרכה הנחשבת הגנתית ופסיווית, והגישה החיצונית, הקשה הנחשבת תוקפנית ואקטיווית. אומנויות-הלחימה הפנימיות כוללות את פה-קואה, הסינג-אי והטאי-צ'י. אומנויות אגרוף אלו מדגישות אאספרטיים רוחניים ופילוסופיים. השיטות החיצוניות קשורות לשאולין ומדגישות מכות כוח, אימוני יד וגוף ושימוש בהתקפות בקווים ישרים עם דגש על עבודת רגליים ובעיטות.
אומנויות-הלחימה הסיניות מתכתבות עם הרפואה הסינית
האומנויות הלחימה הסיניות מתבססים על הדת, הטבע והקוסמולוגיה- לפי המסורת, טכניקות לחימה רבות נלקחו מצפייה בחיות שונות. רעיון נוסף השזור באומנויות-הלחימה הסיניות הוא סמל היינג-והיאנג, המבטא ניגודים או הפכים המתקיימים זה לצד זה ומשלימים האחד את השני. לפי תפישה זו, בכוח יש חולשה, ברכות יש קושי, ובתנועה יש מנוחה. תפישה זו אינהרנטית להבנת טיבעו האמיתי של אומנויות-הלחימה הסיניות.
שימוש בנשק באומנויות-לחימה הסיניות
אומנויות הלחימה הסיניות העיקריות (בארץ, לפחות) הן טאי-צ'י וקונג-פו, על סגנונותיו השונים. שיטה נוספת היא הצ'י-קונג, המאופיינת בשימוש ותירגולי אנרגייה פנימיים המאפשרים פעילות גופנית שנראית בלתי אפשרית, כגון מיקוד אנרגיה לגרון, כך שחנית חדה לא יכולה לפצוע וכדומה.
