כמעט כל נשק, גם בידיים של אדם לא מיומן, מגביר בעשרות מונים את הסיכון להיפגע ומשמש מכפיל כוח יוצא מהכלל.
אומנויות-הלחימה נחלקות לכאלה שכמעט ולא מתאמנות בכלי-נשק (לדוגמא קראטה- ששמו היד הריקה), וכאלה שלא רק שמתאמנות בכלי-נשק (קרים), אלא מבססות טכניקות רבות ואף תלויות בכלי-הנשק (סיף, קנדו, איידו).
מסיבות פרקטיות של הגנה-עצמית קשה למצוא היום אומנות-לחימה שאינה מלמדת לפחות טכניקות בסיסיות של הגנה מתקיפת סכין.
כלי-נשק הוא מכפיל-כוח
השימוש בכלי-נשק באומנויות-לחימה נעשה מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא סיבה פראקטית, לצורכי הגנה-עצמית, אך קיימת סיבה נוספת, והיא שמירה על חיבור לקונטקסט תרבותי-היסטורי, בה השימוש בכלי-נשק היה לחיים ולמוות. באומנויות-הלחימה היפניות הקלאסיות, ההתייחסות לנשק, בועיקר לחרב (קטאנה) היא רוחנית-מיסטית. הדעה הרווחת ביפן הפיאודלית הייתה שרוחו של מחשל-החרבות הייתה נכנסת לחרב ונותן לה "אופי", של מזל-טוב, של צימאון-לדם, לטירוף וכו'. גם כיום, מקובל באומנויות-הלחימה היפניות שאסור להשאיל אפילו חרב מעץ (בוקן) לתלמיד אחר.
חרב העץ (בוקן) באומנות-הלחימה היפנית
כלי-נשק באייקידו
אייקידו היא אומנות לחימה יפנית קלאסית שמתרגלת עבודה בידיים ריקות אך גם עבודה עם כלי נשק- מקל מעץ (ג'ו), חרב מעץ (בוקן) וסכין מעץ (טנטו). כלי-נשק אלה משמשים למספר מטרות. הראשונה היא תירגול מעשי למטרות של הגנה עצמית, כיוון שלושת כלי-נשק אלו נפוצים מאוד גם כיום.
בנוסף לכך, כלי-הנשק באייקידו משמשים גם כאמצעי מתודי להבנה טכנית טובה יותר. מבחינה אנרגטית השימוש בכלי-נשק עוזר להבין את התכווננות לבן-הזוג. כלי-הנשק משמשים גם כאמצעי להגברת המודעות והנוכחות בתרגיל. מטבע הדברים בעבודה עם בן-זוג המשתמש בכלי-נשק יש פחות מקום להסחות-דעת למיניהן. כלי-הנשק גם משמשים מעין תזכורת תרבותית ועוזרים להתחבר למורשת הסמוראים שעליו מבוססת האייקידו, כאומנות לחימה יפנית מסורתית.
כלי-נשק באייקידו
מקור עיקרי לטכניקות האייקידו מבוסס על עבודת כלי-נשק. טכניקות רבות באייקידו שימשו במקור למניעת הגישה לחרב. מטרת תפישות ואחיזות רבות באייקידו הינה מניעת שליפת החרב.
מתיחות בעזרת הג'ו (מקל) בשיעור כלי-נשק באייקידו
כלי-נשק בקנדו
קנדו היא אומנות-הלחימה המתאימה ביותר לתירגול מעשי של לוחמת חרב בסיגנון היפני הקלאסי. בקנדו יש שימוש בשינאי (Shinai) שהוא חרב במבוק, ולאימונים יש שימוש גם בבוקן (Bokken)- חרב עץ.
הקנדו הוא התגלמות רוח הסמוראי- שני יריבים עומדים זה מול זה עטויים שיריון ומגן ראש כהים. צעקת-קרב נשמעת ותנועה שלרוב מהירה מכדי שאפשר יהיה לעקוב אחריה, ויש מנצח ומפסיד. הקרבות בקנדו דינאמיים ומלאי עוצמה, ושונים מאוד מהסיף האירופאי. חרב הקנדו מדמה חרב יפנית אמיתית (קטאנה), המתאימה הן לשיסוף והן לדקירה (בניגוד לחרב הסיף שמתאימה בעיקר לדקירה), כך שהשימוש בכלי-הנשק מגוון הרבה יותר.
כלי-נשק בקנדו
כלי-נשק בקרב-מגע
בקרב-מגע יש שימוש בכלי נשק נפוצים בעולמנו, בעיקר האלה (נבוטה), סכין ואקדח. מבחינת הקרב מגע, אין טעם באימונים מול התקפת חרב, מכיוון שכיום החרב אינה כלי-נשק נפוץ. באימוני הנשק של הקרב-מגע לומדים כיצד להימנע מתקיפת סכין, וכיצד פורקים אותה מהתוקף בצורה טובה ובטוחה.
בניגוד לאומנויות-הלחימה הקלאסיות, הקרב-מגע מדגיש את האלמנטים החשובים בהגנה-עצמית מפני אקדח.
כלי-נשק בקרב-מגע
טכניקות ההגנה מכלי-נשק בקרב-מגע הן קצרות, יעילות במטרה אחת- הגנה-עצמית. אימוני הקרב-מגע חסרים את אותה גישה מיסתית כלפי כלי-נשק באומנויות-הלחימה היפנית הקלאסיות, והם מתרכזים בביצוע הטכניקה בסצנות בהן יש סיכוי גבוה להיתקל.
בקרב-מגע מתאמנים כנגד איום באקדחים
כלי-נשק בקונג-פו ובטאי-צ'י
השימוש בכלי-נשק בקונג-פו נפוץ מאוד, בהתאם לסגנונות השונים. השימוש בכלי-נשק מסורתיים משמש גם חיבור לתרבות הסינית אבל בעיקר כדי ללמוד ולהדגיש עקרונות ספציפיים באומנות-לחימה כגון תנועה דיוק ומיקוד.
כלי-נשק סיני מסורתי בקונג-פו ובטאי-צ'י
רוב סגנונות הלחימה הסיניים מתרגלים את השימוש בכלי-נשק שונים לחיוזק הגוף ולהגברת הקוארדינאציה ואימונים טקטיים. בניגוד לאומנויות-הלחימה היפניות, בסגנונות הסיניים האימונים בנשק נעשה בשלב מתקדם יחסית, כשהתלמיד מיומן בטכניקות הבסיסיות, הקאטות והאימונים הישימים.
העיקרון הבסיסי לכלי-נשק היא תפישת כלי-הנשק כחלק מאריך (extension) של הגוף. לכלי-הנשק יש את אותם עקרונות מבחינת תנועת-רגליים ומנח-גוף הנדרשות בטכניקות הבסיסיות. תהליך האימון בנשק כולל עבודה בקאטות (תבניות תנועה מוגדרות מראש), קאטות המתורגלות עם בן-זוג ואח"כ היישומים הקרביים.
באומנויות-הלחימה הסיניות ניתן למצוא מגוון עשיר ביותר של כלי-נשק מסורתיים, כגון חרבות, חניתות, רומחים ועוד.
כלי-נשק בקונג-פו ובטאי-צ'י
כלי-נשק בנינג'יטסו
מבין כל אומניות-הלחימה, נראה שהנינג'יטסו תופס מקום של כבוד בכל הקשור לכלי-נשק. כל מי שראה בילדותו את צבי-הנינג'ה זוכר את הקטאנה (חרב), הבו (מקל ארוך), הנונצאקות והסאי. שלא להזכיר את השוריקאן (כוכב הנינג'ה) הידוע לשימצה. למי שנמשך לעולם כלי-הנשק היפאני המסורתיים, נדמה שהנינג'יטסו מציעה עולם ומלואו.
כלי-נשק בנינג'יטסו
כלי-נשק בארניס
אומנות-הלחימה הפיליפינית ארניס היא "מלכת" אומנויות-הלחימה בכל הקשור לתירגול טכניקות עם כלי-הנשק הקרים הנפוצים ביותר- הסכין והאלה. כלי-נשק אלו הם פשוטים וסטנדרטיים ונפוצים בכל העולם. אם יש אומנות-לחימה שהביא את "קרב-הסכינים" לדרגת אומנות, הרי שזו הארניס.
כלי-נשק בארניס
