בחירת ביה"ס לאומנות-לחימה

בחירת בית-ספר לאומנות לחימה תלוייה בגורמים רבים. הראשון (ואולי החשוב ביותר) הוא היצע בתי-הספר וסוגי אומנות-הלחימה הנמצאות במיקום שיאפשר לתלמיד להתמיד בשיעורים. מגוון והיצע אומנוית-הלחימה ובתי-הספר השונים בתל-אביב גדול בעשרות מונים מזה של קצרין לדוגמא. יש תלמידים שנוסעים ליפן או לסין בכדי ללמוד אצל מאסטר דגול, אבל לרוב בוחרים באומנות-לחימה שקרובה יחסית למקום המגורים או העבודה.

​בלי קשר לסגנון אומנות-הלחימה או השיטה, כדאי להתייחס לנקודות הבאות בזמן שבוחנים אומנות-לחימה.

האווירה בזמן השיעור.

האם האווירה נעימה, או שדומה יותר למחנה טירונים? מרבית התלמידים שיעדיפו בית-ספר לאומנות-לחימה שמשרה אווירה נינוחה, אם כי כל אחד יחליט כראות עייניו.

מהי האורינטאציה הטכנית בשיעור.

האם אומנות-הלחימה ההיא באוריינטאציה ספורטיבית (תחרויות ומדליות) או כזאת שמכוונת להגנה עצמית. האם הבית-ספר מדגיש התפתחות אישית ולימוד עקרונות של תנועה, שיווי משקל, פיתוח מרכז הגוף והיציבות או שהוא מדגיש מענה לתרחישים ספציפיים.

מהו גיל התלמידים בשיעור אומנות-הלחימה.

אומנויות-לחימה שונות מושכות פעמים רבות תלמידים בטווח גילאים שונה. קיק-בוקסינג ו-MMA מתאימות יותר לגילאי העשרים המוקדמות, ואילו אייקידו וטאי-צ'י מתאימות יותר לגילאי השלושים-ארבעים. כמובן שתמיד יש יוצאים מהכלל, אבל כדאי לשים לב שהתרגילים ואופי השיעור מתאים ליכולות הגופניות שתואמות בד"כ גילאים שונים.

​

תמרורי אזהרה שכדאי לשים לב אליהם.

הנקודה החשובה ביותר היא תחושת הבטן שלכם. אם אתם מרגישים לא נוח, ש"משהו" או איזה קול פנימי אומר לכם שזה לא בשבילכם- הקשיבו לו, והמשיכו בחיפוש. לתת-מודע יש נטייה לקלוט דקויות קטנות שאי-אפשר להסביר. לעיתים רחוקות הוא טועה.

אם לא נותנים לכם לצפות בשיעור או להתנסות בשיעור חינם- נסו לברר מדוע. כדאי לזכור שיש בתי-ספר לאומנות-לחימה שמחייבות צפייה בשיעור לפני ש"עולים למזרון" להתנסות בשיעור.

האם אתם מרגישים שמנסים להפעיל עליכם לחץ להירשם. האם הם מכבדים את ההחלטה שלכם?

דרגה גבוהה מאוד של מורה צעיר. מקובל באומנויות הלחימה הקלאסיות (היפניות) שדרגה של חגורה שחורה דאן 3-4 מקבלים לא לפני גיל שלושים.

פציעות בזמן השיעורים. נקודה זו לא גלוייה בד"כ וצריך לשאול אותה במפורש. באומנויות-לחימה קורה שנפצעים, אולם תכיפות וחומרת הפציעות מרמזות האם השיעור הוא מקום בטוח.

במידה ואת תלמידה, האם את מרגישה בנוח בקבוצה? האם המורה פונה אלייך ברמיזות מיניות או מציע לך הצעות שמרגשיות לך לא טובות? באומנויות-לחימה יש קירבה גופנית ואי-אפשר להימנע מכך, וכתלמידה חדשה לא תמיד יש לך את הכלים לקבוע אם הקרבה הגופנית עם המורה היא מוגזמת או חיונית לתרגיל. מצד שני, אני ממליץ לבטוח באינסינקטים ותחושת הבטן. מותר להגיד, גם למורה- מספיק, עד כאן.

שאלות שכדאי לשאול- את המורה או תלמידים בכירים.

האם המורה עבר קורס מדריכים מוסמך? האם יש לו ביטוח של אחריות אישית?

האם התלמידים מחייכים בזמן השיעור ועוזרים זה לזה?

האם יש חנייה זמינה ונוחה? לנשים- האם יש מגרש חנייה מואר שמאפשר חזרה בטוחה למכונית או נסיעה ציבורית בחשיכה?

מהו המבנה האירגוני של בית-הספר לאומנויות-לחימה? האם שיטת אומנות-הלחימה מסונפת (מלשון סניף) למרכז בינלאומי? מי הם הבוחנים של הדרגות הגבוהות? האם הם מורים מארץ אחרת שמגיעים לארץ כל כמה זמן? זה סימן לכך שיש לבית-ספר לאומנות-לחימה "אבא ואמא" עם מסורת ושורשים.

מהי התפלגות הדרגות בין התלמידים החדשים והוותיקים? קבוצת אומנות-לחימה מאוזנת מתפלגת כך שיש מעט תלמידים בעלי דרגה גבוהה, גוף עיקרי של תלמידים ברמת דרגות בינונית ומעט תלמידים חדשים. אם הקבוצה חדשה, תהיה מן הסתם סטייה מההתפלגות הזו. לקבוצה חדשה יש יתרונות וחסרונות. היתרונות הן שכל התלמידים החדשים נמצאים באותה רמה ואופי השיעורים מותאם לכך. החסרונות הן היעדר גוף של תלמידם וותיקים שיכולים לשמש מדריכים.
​

בקבוצת האייקידו שלנו בתל-אביב, אנחנו מאוד מקפידים שלתלמידים החדשים יוצמד חונך בדרגה גבוהה שיעבוד איתם למשך מספר שיעורים עד שירגישו בנוח. עם כל הקושי שלעבוד עם תלמידים חדשים, זו אחת הדרכים הטובות ביותר של תלמיד וותיק להתקדם בהבנת האומנות-לחימה.

האם המורים שואלים אותכם אם יש לכם מיגבלות גופניות כלשהן (כתף פרוקה, בעיות ברכיים, החלמה מפציעה טרייה וכדומה)- חשוב מאוד!

​

האם יש שיעורים נפרדים לתלמידים חדשים וותיקים?

נקודה חשובה- לפעמים יש שיטות של אומנות-לחימה שהן אשלייה מוחלטת. אפשר לבזבז שנתיים-שלוש של אימונים בלי לדעת שלומדים קישקוש מוחלט. קיום סדנאות שפתוחות לקהל הרחב, סניפים בינלאומיים, מורים שמגיעים מחו"ל מקטינים את הסיכון לכך.

הרושם הראשוני יכול להיות כמו דייט ראשון. יכולה להיות כימיה מעולה, אבל לפעמים יש צורך בחודשיים-שלושה עד שמבינים מהם השאלות שבכלל צריך לשאול. מצד שני, אם יש הרגשה לא טובה, לא לחשוב פעמיים ולעזוב.

ייתכן ויצפו מכם לתרומה אישית לפיתוח ו\או הגדלת הקבוצה- הבאת חברים לשיעורי ניסיון, שימוש ביכולת מקצועיות אישיות (עיצוב גראפי ללוגו הקבוצה, הקמת אתר לקבוצה, הדפסת חולצות וכדומה).

האם יש נשים בקבוצה? בתור תלמידה חדשה, הדבר בהחלט ייתרון. נוכחות נשית בקבוצת אומנות-לחימה מרמזת בד"כ על אופי מסויים של השיעורים.

בגדי אימון.

באומנויות הלחימה המסורתיות יש תלבושת מיוחדת- הג'י הלבן בקרטה, הכחול בג'ודו, השחור בנינג'יטסו, חולצות הקבוצה של בתי-ספר לקרב-מגע ועוד. כדאי לשאול אם יש חובת לבוש כזו. בד"כ כדאי לחכות כמה שיעורים לפני שקונים את הלבוש. אפשר לבדוק ביד-2 בקטגוריית ספורט (תת-קטגוריה "אומנויות-לחימה"). כדאי לשאול האם יש איסור על צבעים שונים. האם יש חובה לקנות מהקבוצה? (לפעמים יש חובה וכך הבית-ספר מרוויח מהצד).

​

תשלומים.

נקודה נוספת שכדאי לזכור, היא שאסור לגבות כספים על חודשים לאחר הודעה על הפסקת האימונים. שימו לב, שהחוק מתייחס רק לאחר ההודעה על ההפסקה ולא חל רטרואקטיווית. כלומר, אם הפסקתם להתאמן בינואר אבל הודעתם על הפסקת האימונים ועזיבת הקבוצה רק באמצע מרץ, לא תוכלו להתחמק מהתשלום של ינואר, פברואר ומרץ.

כדאי לבדוק את הנוהל לגבי חודשים בהם לא תתאמנו (מסיבות של לימודים, חופשה, מילואים וכד'). סדרי עזיבת קבוצה- האם הדבר דומה להתנתקות מחברת כבלים או שמספיק להודיע בטלפון.

ביטוח המורה והקבוצה- מהו כולל. בד"כ יש ביטוח של צד ג' וביטוח של המורה כנגד תביעות התלמידים. ניתן לעשות ביטוח שך תאונות אישיות באופן פרטי.

עלויות ההרשמה- בד"כ זה בסביבות ה-300 ש"ח לחודש, תלוי במספר השיעורים בשבוע. האם יש עלויות נוספות, כגון דמי-ביטוח, מבחני דרגות, השתתפות בתחרויות, היטל מזרונים וכדומה.

בעיות כספיות- נדיר שבית-ספר לאומנויות לחימה יסרב לקבל תלמיד בגלל סיבה של בעייה כספית מוצדקת. במידה ויש בעייה כזו, חשוב לציין זאת ולהגיע להסדרה בעניין. מומלץ מאוד לפנות אל הגזבר או אחראי הכספים בקבוצה ולא לחכות שהם יפנו אליכם.

דעו לכם, שעניין גביית הכספים הוא קשה ולא נעים. הקפידו לשלם ביוזמתכם ובזמן.

אם אתם מרגישים שיש עליכם לחץ להתחייב לתקופה ארוכה- זו בעייה. אם כי מקובל שתלמיד חדש חסר את המיומנויות לקבוע אם אומנות-הלחימה מתאימה או או לא…

pic
עניין התשלומים הוא נקודה חשובה. כבדו את המקום ואת מוריכם ושלמו בזמן.

האם הביהס מנוהל באופן מקצועי? כלומר, האם יש למורה מקצוע נוסף?

לכל צד יש יתרונות וחסרונות. כשהפרנסה של המורה תלוייה בשיעורי אומנות-הלחימה, יש חשש שהמורה יהפוך את אומנות-הלחימה לכזו המתאימה למכנה המשותף הנמוך ביותר ולא יידרוש יותר מדי מתלמידיו, ויתפשר על מקצועיות בכדי להגדיל את מספר התלמידים. מצד שני, כשאומנות-הלחימה הינה הפרנסה של המורה, הרי שהא חייב להיות מאוד מקצועי, ומן הסתם תמצאו שיעורים רבים ומגוונים ומקצועיות טכנית גבוהה.

​

האם יש פיקניקים, מסיבות או פגישות שלא במסגרת השיעורים? אם כן, זה יכול לרמז על לכידות חברתית ומקום שנעים להתאמן בו.

​

התחייבויות וציפיות.

זוהי נקודה חשובה, אבל לתלמידים חדשים היא בד"כ פחות רלוונטית. יש מורים שאוסרים על תלמידים לללמוד במקביל אצל מורים אחרים, ואחרים שמבקשים תיאום מוקדם. כדאי לדעת מה הנורמה המקובלת.

יש שיטות בהן קדים למורה או לתמונה של מייסד השיטה (במיוחד באומנוית-הלחימה היפניות). במקרה של תלמידים ותלמידות דתיים, כדאי לברר אם ניתן להימנע מכך (בד"כ אין בעייה).

​

באומנויות-הלחימה המסורתיות יש בד"כ שימוש במונחים ומילים מדרום-מזרח אסיה (ביפנית או סינית). כדאי לשאול מה משמעות המילים וללמוד מונחים בסיסיים או שיטת ספירה (בד"כ עד עשר). בד"כ יש דף שמפרט, בסגנון "עשרת הדיברות של מועדון אומנות-הלחימה שלנו".

כדאי לדעת מהי התייחסות המורים לאיחורים (מוצדקים וכאלה שלא).

בד"כ אסור לעלות למזרון עם שרשראות, עגילים, שעונים צמידים וכדומה- כדי לא לפצוע ולא להיפצע. במידה ויש עגיל שלא יורד- אפשר לשים פלסטר.

לגבי ההתייחסות לפלאפונים – בד"כ צריך לסגור, אך לעיתים מצפים לשיחה חשובה או צריך להישאר זמינים לבייביסיטר. כדאי לברר מה העמדה הרישמית, או להודיע אם יש בעייה.

מקובל שאם צריך לצאת בזמן השיעור לשירותים, מבקשים רשות מהמורה. נקודה זו היא גם ממקום של בטיחות התלמיד, כך שאם פתאום ירגיש רע בשירותים, שיהיה מישהו שיודע שהוא יצא.

מהי העמדה לגבי שתיית מים בזמן השיעורים?

לשים לב להגיינה אישית- לגזור ציפורניים בידיים וברגליים (שלא לפצוע). להשתמש בדיאודורנט ולכבס את הבגדים באופן תכוף.

נשים- להמנע מלהגיע עם מחשופים. לבעלי שיער ארוך- להגיע עם שיער אסוף.

​

מהי צורת הפנייה למורה? באומנויות הלחימה המסורתיות היפניות מקובל לפנות אל המורה בכינוי "סנסיי" (Sensei).

הדרך הטובה ביותר- פשוט לשאול.

pic
בית-ספר לאומנות לחימה יפנית קלאסית