מה לצפות משיעור אומנות-לחימה?
בשיעור האומנות-לחימה הראשון שלכם יספרו לכם מעט על השיטה והקבוצה, ובד"כ יוצמד אליכם חונך שהוא תלמיד בכיר או וותיק שיסביר לכם את חוקי המקום וצורת ההתנהגות המקובלת. החונך יעבוד איתכם במהלך השיעור הראשון ובד"כ ימשיך להדריך אותכם באופן צמוד במשך שניים-שלושה שיעורים ואח"כ תהפכו לחלק מהקבוצה.
אם קבעתם להגיע לשיעור התנסות כדאי להגיע לשיעור לפחות 20 דקות לפני תחילתו, כך שיהיה זמן לשאול ולהתרשם בנחת מהאנשים, המורה והמקום. כדאי לקחת בחשבון שייתכנו הפתעות בדרך- היעדר חנייה, תחבורה ציבורית שמתעכבת, אז לקחת מקדם ביטחון, כי מן הסתם, בוודאי תרצו להטביע רושם ראשוני רציני (לפחות בשיעור הראשון).
שיעורי אומנות-לחימה שונים זה מזה, בהתאם לסגנון ולמקור אומנות-הלחימה, אבל עדיין יש מוטיבים משותפים רבים שאפשר לצפות למצוא במהלך השיעורים. להלן רשימה של מצבים ונקודות שניתן לצפות במהלך שיעור אומנות-לחימה ראשון. טווח שיטות אומנויות-הלחימה וסגנונות הלימוד הוא רחב, כך שקשה לקלוע לסגנון מסויים. לכן ברשימה מצויינים בעירבוביה תרחישים סבירים ביחד עם כאלה שלא מתרחשים לעיתים קרובות בשיעורי אומנות-לחימה.
שיעור אומנות-לחימה (קראטה)
אתיקה ונימוסים.
באומנויות-הלחימה המסורתיות, בעיקר ביפניות, יש דגש רב על אטיקת וצורת התנהגות הבאים לביטוי ברבדים שונים בשיעור. זה מתחיל עוד בטרם הכניסה לדוג'ו (אולם האימונים), בה מקובל לכבות פלאפונים, ובכניסה עצמה, בה מקובל לקוד קידה, בעלייה בצורה מסויימת למזרון האימון, ובתחילת השיעור ובסופו (בכל שיטה וסגנון יש צורה אחרת שילמדו אותכם כשתגיעו). בד"כ כדאי לחקות את התלמידים האחרים ולא להיות הראשון שעושה פעולה כלשהיא. זה לא סוף העולם אם תעשו את "פאדיחה", אבל כדאי לפתח שליטה עצמית ומודעות למעשייך- אלה יעזרו בלימודי האומנות-לחימה בכלל. לדתיים- אפשר להימנע מקידה והשתחוויות- בתיאום עם המורה.
במהלך השיעור מקפידים על כללי התנהגות מסויימים- לכל קבוצה ושיטה יש כללים אחרים, אבל מקובל להימנע מהישענות על הקיר, שתייה באמצע האימון, הימנעות מדיבורים בזמן הדגמת המורה, הימנעות מתנוחת ידיים על המותניים. יש הקפדה על הגיינה אישית- דואודורנט, ובעיקר גזיזת ציפורניים רגליים ובידיים למניעת שריטות. ניקיון מקום האימונים ע"י התלמידים מקובל מאוד, כדי להביא את התלמידים לכבד את המקום בצורה אחרת.
מבחני דרגות ומעברים בין שלבים.
ברוב אומנויות-הלחימה יש הבדלי דרגות. יש אומנויות-לחימה בהן ההבדלים ניכרים בלבוש (צבע החגורה) ובאחרים לא. בד"כ יש הקפדה על צורת ישיבה לפי דרגה. יש גם הבדלי מעמד בין התלמידים לתלמידים בכירים (חגורות שחורות באומנויות-הלחימה היפאניות). לעיתים יש שיעורים או תרגילים המיועדים לתלמידים אלה בלבד.
קוד לבוש.
באומנויות-הלחימה היפניות יש הקפדה על קוד לבוש, אבל גם בשיטות לחימה, כגון קרב-מגע יש בד"כ חולצות של הקבוצה או השיטה. רכישת בגד האימונים (חליפת ג'י או חולצת המכון) משקפת בד"כ שלב ראשון (אחרי ההחלטה להצטרף לקבוצה). מרגע זה, התלמיד הופך לחלק אינטגראלי מהקבוצה, ולא ניתן להבחין בו כמישהוא חיצוני (לפחות לא עפ"י מראה).
התחשבות בתלמידים בעלי צרכים גופניים מיוחדים.
הלימודים באומנויות-לחימה פתוחים גם למי שסובל מבעיות גופניות, כך שבעלי מוגבלות גופנית או רפואית מסויימת יכולים לבצע את התרגיל לעיתים בצורה שונה ממה שהמורה הדגים (בעמידה במקום על הקרקע, בצד ימין בלבד וכדומה).
שיעורים שנערכים בחוץ- תחת כיפת השמיים.
לעיתים יש שיעורים שנערכים מחוץ לאולם האימונים (דוג'ו) הרגיל. שיעורים אלו יכולים להיערך בפארק, על חוף הים או כל מקום אחר. לפעמים זה נובע משיקולים פראקטיים (תשלום שכר-דירה), ולעיתים שינוי באווירה (חוף הים), ואף למטרות של שיווק.
(pic)
לעיתים שיעורי אומנות-הלחימה נעשים תחת כיפת השמיים
הקפדה על כללי בטיחות.
במהלך שיעורי אומנות-לחימה מתנסים בפעילויות שעלולות לגרום לפגיעות חמורות, כך יש הקפדה יתרה על כללי בטיחות. בכל שיטה וקבוצה יש כללים אחרים, ובד"כ בשיעור הראשון יעברו עליהם איתכם. בד"כ אסור להיכנס לשיעור עם עגילים, שרשראות, שעונים או צמידים שעלולים לפצוע או לחנוק בטעות. אפשר לכסות בפלסטר עגילים שאי-אפשר להוריד. לסובלים מבעייה רפואית או גופנית כלשהיא חובה לדווח על כך למורה לפני תחילת האימונים.
הקפדה על זמני השיעור.
באומנויות הלחימה יש בד"כ הקפדה על זמני השיעור, בין היתר מסיבות של דיוק בפרטים ותירגול של תיזמון, וגם כי לפעמים יש שיעורים של קבוצות אחרות לני או אחרי השיעור שלכם. מומלץ לא לאחר, ולכל שיטה וקבוצה יש יחס אחר למאחרים.
קשיים גופניים ונפשיים.
במהלך הלימוד באומנויות-לחימה יש התמודדות בלתי ניגמרת עם קשיים גופניים ונפשיים. קשיים אלה משתנים עם הזמן אך לעולם אינם נעלמים. ההתמודדות עם הקשיים הוא (כמו בחיים) חלק מהדרך של האומנות-לחימה. לתלמידים מתחילים יש לרוב רגשות של תיסכול, בילבול, כעס ואף פחד. היעדר הניסיון של תלמידים חדשים מקשה עליהם את ההתמודדות גם עם הקשיים הגופניים, כגון כאבים ומכות.
יחסים בין תלמידים (בינם לבין עצמם ובינם למורה)
בד"כ יש יחסים נעימים וכבוד הדדי בין התלמידים בקבוצה, אבל כמו בכל קבוצה תמיד אפשר למצוא בעיות של אגו, בעיקר עם תלמידים מסויימים. יש גם מערכת יחסים מורכבת עם המורה, שעשוייה לבוא לידי ביטוי בכעס או פחד, או קינאה (לדוגמא בהתייחסות מיוחדת לתלמיד אחר).
תירגולים במהלך שיעור אומנות-הלחימה.
קאטות ותירגולים מובנים. אימונים לחיזוק הגוף.
תירגולים של עבודה עצמית, ותרגילים שנערכים בזוגות.
קרבות ותחרויות.
תירגולים של הגנה ממספר תוקפים בו-זמנית (בד"כ לתלמידים ברמות מתקדמות).
תירגולים של נפילות וגילגולים (בחלק מאומנויות-הלחימה ובעיקר באייקידו, ג'ודו ובנינג'יטסו).
אפליקציות של אומנות-הלחימה למצבי הגנה-עצמית.
תירגול בכלי-נשק.
מדיטאציה.
פיתוח מודעות פנימית.
פיתוח רוח-קרב.
סדנאות של אמנות-הלחימה ומורים חיצוניים (לעיתים מחו"ל).
שיעורי העשרה של אומנויות-לחימה דומות או כאלה ששונות לחלוטין.
לתמידים חדשים בתחום אומנות-הלחימה אין בד"כ את הכלים לשפוט את טיב שיעורי אומנות-הלחימה. מקובל שלוקל לתלמיד חדש לפחות חודשיים שלושה עד שהוא עובר את המשוכות והקשיים הראשונים בכדי לראות אם השיעורים "באמת" מתאימים להם. מצד שני, חשוב להקשיב לתחושות הבטן, ואם יש הרגשה לא טובה לגבי המקום- כדאי לחפש קבוצה או שיטת אומנות-לחימה אחרת.
אם תהיו מעוניינים לשמוע עוד על קבוצות האייקידו שלנו בתל-אביב או בנס-ציונה, אשמח אם תתקשרו לקבלת פרטים נוספים ולקביעת שיעור התנסות חינם ללא התחייבות. 0547296988 (שחר).
